אדר - חודש של זריחות ושקיעות, כמו כל החודשים והבקרים... כמעט

like a bridge over quiet water

עד שנת 2009 בערך הבלוגים היו נחלתם של כותבים בודדים או קבוצות קטנות שהתמקדו בנושאים מסויימים - בדרך כלל סיפורים אישיים שעניינו מתי-מעט. פריצת המסגרות בשנים האחרונות הפכה את הבלוג לזירת תקשורת שבה כל אחד יכול לדבר על מה שבא לו, להגיב ולשתף אחרים בכל נושא אפשרי. כמות הבלוגים המרשרשים כיום ברשת מוערכת במאתיים מיליון, ובקצב הזה סביר להניח שמישהו יהפוך אותם בקרוב לדלק אלטרנטיבי או מזון לציפורים. 

הבלוג החדש של אדריכלות ישראלית נועד ליצור במה פתוחה להתבטאות, לאו דווקא בנושאי אדריכלות - החל מנושאים חברתיים וכלה בנושאים אישיים. התנאי היחיד הוא שמירה על רמת התבטאות מכובדת ומכבדת. 

היות שבתיק האישי שלי מתוייגים כבר מאות מאמרים בנושאי אדריכלות עיצוב וסביבה, בחרתי לפתוח את את הנישה הזאת דווקא מהנשמה, מתוך הנחה שלכל מי שיזדמן לכאן יש אחת משלו, ולנשמות יש כמה תכונות עדיפות. הן יודעות להתגלגל, לתקשר ביניהם ברגישות, והן אף פעם לא מתות. הנה.

אם יש דבר יותר מבאס מלריב, זה לריב מרחוק, כשיכולת התגובה שלך נאלמת ונכנסת לדום שתיקה. אין הבעות פנים, אין אפשרות להציץ במוח דרך העיניים, אין שפת גוף ואין בעצם עם מי לדבר, חוץ מעצמך ההולך ומתמעט. 

לאט לאט הביטחון העצמי שאיתו נכנסת לאיזה ויכוח מטופש מתחיל להתערער. כל מילה שאמרת, כשהוא עדיין היה בצד שלך, מקבלת פרופורציות חדשות. החיוך הדבילי מתחלף בניסיונות לברר על מה ולמה, ומי בכלל התכוון, וסבתא שלי הייתה מוסיפה - ״למה זה מגיע לי״. 

אתה מדפדף בזיכרון ומעלה כל מיני סיסמאות - ״מוטב להיות חכם מאשר צודק״, ״שתיקה שווה זהב״, או במילים של אבא שלי -  ״כל זמן שהמילה עדיין בפה שלך אתה בעל-בית עליה, כשהיא יוצאת - היא הופכת להיות בעלת-בית עליך״. 

בקיצור, עם או בלי המשפטים שנכתבו בסיטואציות דומות, אתה מאבד את שלוות הנפש המרדימה ונכנס למצב מבאס - מה שלא בהכרח רע - אתה משכנע את עצמך - הרי ככה בדיוק נוצרו כל השירים הכי טובים,  הסיפורים, הציורים, והסרטים. כולם תוצאה של ביאוס זמני שנתפס בעיני מישהו כסוף העולם.  ואמא שלי הייתה מוסיפה גם את הפיוס המתוק שבא אחרי. הרי בסוף הוא בא - הוא או מישהו אחר, לא פחות מרגש - אתה מתנחם בתקווה - עובדה.

בחוץ מתבייצת שמש אביבית, הסביונים והחרציות צובעים את השדות במכחול הפלאי של אלוהים, שמי יודע מה הוא היה עושה בלי הגיבוי של הטבע המתחדש, ובת זוגו האבולוציה, והצירוף המדהים שביניהם. 

למישהו יש רעיון מה עשו לפני שהמציאו את הבלוגים?